בנק הפועלים בע"מ נ' סמאר ואח'

החלטה

העניין שבפני, בקשת התובע למתן פסק דין כנגד הנתבע מס' 2 באמצעות יורשיו, ובקשתו לדחות את הבקשה שהוגשה בידי הנתבע מס' 1 למתן רשות להתגונן.

נתוני יסוד

התובענה, תובענה כספית ע"ס 78,200 ₪, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר, בגין יתרת חוב בלתי מסולקת אשר נותרה בחשבון בנק ע"ש הנתבע הפורמלי, עלי עזאם, חשבון 564486.

הנתבע מס' 1 נתן ערבותו להחזרתה של הלוואה אשר הוענקה לנתבע הפורמלי, בסך של 60,000 ₪, ואשר ניתנה ביום 22.5.2008 (יתרתה הבלתי מסולקת של ההלוואה ליום הגשת התובענה: 49,344 ₪). הנתבע מס' 2 (המנוח) נתן ערבותו להלוואה אחרת אשר הוענקה לנתבע הפורמלי, בסך של 30,000 ₪, זאת ביום 28.8.2008 (יתרתה הבלתי מסולקת של ההלוואה ליום הגשת התובענה: 28,856 ₪).

הנתבע מס' 1

הנתבע מס' 1 הגיש בקשה למתן רשות להתגונן, במסגרתה הודה על חתימתו כערב להחזרתה של ההלוואה הראשונה ע"ס 60,000 ₪, ולפיכך אינו יכול להיות ערב לכל רכיב הנוגע להלוואה השנייה. בנוסף טן הנתבע מס' 1 כי הסכום אשר נפרע בגין ההלוואה גבוה בהרבה ממה שמצוין בכתב התביעה, וכן הכחיש כי קיבל הודעות בטרם נקיטת ההליך, לרבות בשאלת מיצוי ההליכים כנגד הנתבע הפורמלי.

כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).

על המבקש רשות להתגונן להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש הוא, ורק הוא, כתב הגנה בתיק (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ מב(1) 721).

בע"א 2242/10 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 21/12/2011 [פורסם במאגר "נבו"] חזר לאחרונה בית המשפט העליון ואישר את ההלכה בעניין זה, וקבע כי: "...המבקש רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו, ועליו לציין את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה שלו. זאת בהתאם לכלל שעל המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט את מהות הגנתו"

תצהירו של הנתבע 1 בהקשר זה, הינו כללי וסתמי, נעדר כל פירוט וכל אסמכתא שהיא, בין אם לגבי הפירוט הנטען ובין אם לגבי הקושי הנוגע להמצאת התראות. מנגד, התובע הציג העתק מההתראות אשר נשלחו לנתבע מס' 1, לרבות אישורי מסירה מתאימים, זאת במסגרת תגובתו מיום 26.3.2012 – ויוצא כי לא רק שנשלחו ההתראות כנדרש, אלא הודעות מפורטות ומלאות הועברו לנתבע מס' 1 בהקשר זה – ויוצא כי אין ממש בטענותיו בנוגע לפגמים במשלוח ההתראות.

לאור כל האמור לעיל, בהיעדר טענות הגנה מטעם הנתבע 1 לגופו של עניין, ובהיות בקשתו כללית וסתמית, הבקשה למתן רשות להתגונן מטעם הנתבע מס' 1 נדחית.

התובע יגיש פסיקתא מתאימה לחתימה.

הנתבע מס' 2.

כפי שנאמר, הנתבע מס' 2 הלך לעולמו, וכתב התביעה תוקן בו יורשיו הינם הנתבעים.

מיד לאחר הגשת התובענה, נתבקש תיקון כתב התביעה, באופן בו במקום הנתבע מס' 2, ישונו פרטיו ל"עזבון המנוח יוסף עזאם, באמצעות יורשיו הטבעיים".

כתב התביעה המתוקן נמסר לאשתו של המנוח, על פי אישור מסירה מיום 5.2.2013, ועד היום לא הוגשה כל בקשה למתן רשות להתגונן.

אציין כי התובע לא הוכיח אם ניתן צו ירושה או שלא ניתן, האם היו כלל נכסים לעיזבון המנוח (ובהיעדרם לא קמה עילה כנגד היורשים), והאם היורשים קיבלו מהעיזבון בפועל כספים או נכסים.

נטל ההוכחה במקרה זה אינו מוטל על כתפי הנתבעים, אלא על כתפי התובע, הטוען לזכות אשר לא הוכחה דיה. הבקשה למתן פסק דין כנגד יורשי העיזבון נדחית. ככל שיוגש אישור כי ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, הדברים ייבחנו בשנית.

ניתנה היום, ל' סיון תשע"ג, 08 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: